גישות עבודה בהידרותרפיה 

כמה טיפולים יספיקו לשיקום הגב? האם שילוב של
טיפולים פרה-רפואיים נוספים יקצרו את משך הריפוי?

גישות עבודה שונות קיימות בהידרותרפיה.

הקורסים המכשירים הידרותרפיסטים בארץ, מתייחסים
לשלב הראשון של קבלת מטופל, מתוך התיזה הרפואית, המקבילה את תהליך תכנון הטיפול
למרחב הפיזיותרפי.

הווה אומר, ממוצע של 8 טיפולים לפתולוגיה, ולאחריהם,
אבחון מחודש, ותוספת טיפולים בהתאם.

ברצוני להציג במאמר זה תהליך שיקום משולב של
פתולוגיות בתחום שלד-שידרה ושרירים, שההידרותרפיה הינה רק חלק מהם.

לפני כ-5 שנים פנה אלי דר' לכירופרקטיקה, וביקש
לבחון אפשרות של שילוב הכירופרקטיקה עם ההידרותרפיה.

בשלב ראשון של טראומה, כשהמטופל סובל מכאבים,
ומתקשה בתנועתיות בסיסית;

האם העיסוי הרפואי במים, תנודות המים וחומם, המתיחות
העדינות של השרירים, הרוטציות המפרקיות הקלילות, יכינו אותו למניפולציות
הכירופרקטיות, ויקצרו את משך הסבל?

 עוד
בחנו את תהליך התחזוקה המשולב הנדרש מהמטופל, עם תם המצב האקוטי. יודעים אנו, שכל
מטופלינו מיועדים למשבר נוסף, אם לא יתחזקו את גופם כהלכה.

לאור נסיון ארוך שנים, הגענו למסקנה, שכבר
בטיפול הראשון, יש לצייד את המטופל בסידרה של תרגילים, שיוכל לעשות בעצמו בבריכה,
לפני ואחרי כל טיפול.

גם מי שאינו מסוגל לזוז, בשל כאב, יוכל להכניס
את ראשו למים, ולבצע מספר תרגילי נשימה מתוחכמים, שישחררו את בית החזה, ויביאו
לתחושת הקלה. תרגילים אלו משתנים, ואט אט מכוונים עצמם מחיזוק השריר בפריפריית
המקום הפגוע, שמירה על אורכו, גמישותו, ועד לאימון מיומנות השחייה השיקומית,
להקניית סבולת אירובית ואנ-אירובית.

מטרת העל של הטיפול ההידרותרפי הינה נתינת כלים
לעבודה נכונה בבריכה הצבורית, ללא עומס על עמוד השידרה, ויתר המפרקים.

מחויבותינו הינה להקל על הכאב בעת ההתקף, אך מאידך,
לא לשכוח את העתיד התנועתי, העומד בפני המטופל שלנו.

במרכז הידרותרפיה"גלגל הצלה", ישנו
מודל שיקומי, שפותח ע"י      גבריאל
טפרברג, בעלת המכון, והוא כולל הפרדה בין השלב השיקומי ושלב התחזוקה.

בשלב הראשון משתדלים להפחית כאב, לשפר תנועתיות,
ולהחזיר את המטופל כמה שיותר מהר, אם אפשר, לחיי יום-יום. משתמשים בטכניקות
מקובלות של הרפייה כמו: ווטסו, ג'יהארה, מתיחות, האליוויק, תנועתיות פריפית ועוד.

בשלב השני מלמדים את המטופל לחיות עם הפתולוגיה,

תאור מקרה.